מיכל למדה פסיכולוגיה בבר אילן, וכשהגיע הזמן להתחיל לעשות את התזה שלה, על מנת לקבל את התואר, היא התלבטה באיזה נושא להתמקד. היא שמעה המון סיפורים על חיי הלילה של תל אביב, במיוחד על מה שקורה בחדרי חדרים, והחליטה לעשות את התזה על חייהם של נערות ליווי, ומה יותר מתאים מלעשות זאת מניסיון?

היא פרסמה מודעה באתר המתאים, עם מספר טלפון שרכשה עבור זה, והציגה את עצמה בתור יאנה, שם שבחרה למפגשים מסוג אלו.

לאחר כמה ימים קיבלה את ההודעות הראשונות לטלפון, והחלה בעבודת התזה שלה. היא קבעה תעריפים לכל דבר, כמובן תוך שמירה על גבולות ברורים ועל דברים שלא תעשה, והחלה לקבוע עם לקוחות שפנו אליה.

מיכל רכשה בגדים אשר יתאימו לעבודתה, כולל אביזרי מין וסקס לאווירה, ותמיד נפגשה עם הלקוחות בחדר שהושכר לפי שעות.

אחד הלקוחות שלה היה עם פטיש למין אנאלי מכאיב, תוך שהוא מקפיד לומר לה שהוא אוהב שמכאיבים לו בפי הטבעת, והיא יכולה להפעיל את הדמיון שלה ולעשות בו כרצונה. לפני הזיון הוא היה מוכרח שיחדירו לו אצבעות לחור של התחת, וגם דילדו. זה מה שהדליק אותו וגרם לזין שלו לעמוד כמו אבן. מיכל לכשעצמה הרגישה מובכת, אולם יאנה, הדמות שלה בסקס, הייתה משוחררת יותר וזרמה.

הם נפגשו והסאדו הקל החל, הוא ביקש ממנה בכניעה שתכאיב לו, ושאל אותה אם יש לה דילדו בשביל זה.

היא הוציאה מתיקה דילדו גדול, והחלה להכות אט בעכוזו, מחדירה אליו את הדילדו בעדינות, ומגבירה לאט את הקצב…

הוא גמר לראשונה מהר מאד, ולאחר מכן הוא השכיב אותה על גבה וזיין אותה בפראות, גומר על חזה.

שילם והלך.

"חייה של נערת ליווי הם כמו חיי זונה, רק תחת שם אחר יפה יותר", היא רשמה את הערתה הראשונה.

מהר מאד הבינה שגברים מוכנים לשלם יותר לנערת ליווי שגם תדע להרים להם את האגו יותר מבחורה רגילה, שתהיה מעניינת יותר, יפה יותר ומושכת יותר מאחרות.

על עבודת התזה שלה קיבלה מיכל את הציון 85, והיא המשיכה לעבוד גם אחרי הלימודים בתור נערת ליווי מעבר לעבודתה כפסיכולוגית.