הגר הצטרפה אלינו "אני מקווה שדין סיפק את הסחורה" אמרה לה הלן ברשמיות.
"סיפק גם סיפק, כבר מזמן לא סיפקו אותי ככה" השיבה הגר "מה שאני צריכה עכשיו זה מקלחת טובה"
הלן הביאה לה מגבת והגר הלכה להתקלח ניצלתי את הזמן וסיפרתי להלן מעט על עצמנו.
ליד הדלת נתתי להלן את כרטיס הביקור שלי "לכל מקרה" אמרתי "אם תרצי לדבר או לשתות קפה", הלן צחקה "תודה, אני בטוחה שעוד נפגש, אתן מוצאות חן בעייני" ורשמה לי על פתק את הפלאפון שלה.
המונית שהלן הזמינה הגיעה, ישבנו בדממה, בדממה גם עלינו במדרגות ורק ליד הדלת אמרתי להגר "אני מרגישה בודדה, הלילה אני לא רוצה לישון לבד"
שכבנו במיטה שלי, כפיות, שדיי נמעכו לגבה של הגר, מחבקת אותה וחופנת שד בידי, מרגישה את הנשימות השקטות שלה, הגר נרדמה כבר מזמן, שומעת את השעון מתקתק ומנסה ללא הצלחה להירדם, נזכרת בזיין של דין ומתחרמנת, משפשפת את ערוותי בישבנה של הגר, בעדינות לא להעיר אותה.
למחרת ישבתי שוב על יד השולחן במשרד מנסה להתרכז בהכנת המצגת ושוב ללא הצלחה, במחשבותי חזרתי תמיד ללילה הקודם, נזכרת בזין המדהים של דין ומרגישה את העיקצוצים בין רגליי, חולמת עליו משתולל בגן המשחקים שלי ויודעת שזה בדיוק מה שאני צריכה עכשיו כדי להרגע, שמישהו ינענע אותי כמו שדין נענע את הגר אתמול בלילה, נערות ליווי בבאר שבע.
ידעתי מה אני צריכה לעשות אבל התביישתי לצלצל להלן, בכל אופן רק אתמול נפגשנו ומה אני אגיד לה? שאני רוצה שדין ינענע אותי?
ניסיתי את רן, ידיד שהיינו מבלים יחד לילות של תשוקה אבל הוא לא היה, ניסתי עוד כמה וכמו להכעיס כולם לא היו זמינים, יכלתי לגשת לשרותים ולאונן אבל חפשתי את הדבר האמיתי בסוף אזרתי אומץ וצלצלתי אליה, להלן.
הלן זיהתה אותי מייד "רותי, מה נשמע?" ומקולה נשמע כאילו חיכתה לטלפון הזה.
"אהה…" גמגמתי ופתאום לא הייתי בטוחה בעצמי.
"אני בדיוק יוצאת לארוחת בוקר בקום-איל-פו" המשיכה כאילו לא הבחינה בהיסוס שבקולי "את יודעת איפה זה? בנמל תל-אביב" הוסיפה למקרה שאני לא יודעת "רוצה להצטרף?"
הנמל זה שני צעדים מהמשרד שלי. ישבתי וחיכיתי לה בשולחן על המזח, קרוב לים. הלן הגיעה, נישקה אותי על הלחיים, מריחה כולה מבושם יוקרתי, והתיישבה מולי, מסמנת למלצרית לבוא "עליי, אני מזמינה" הודיעה ולא רצתה לשמוע על שום סידור אחר "תזמיני מה שאת רוצה"
מכירים אותה שם כנראה כי המלצרית הגיעה ישר עם קאווה, יין קר ומבעבע, ובלי שום תאום מוקדם הזמנו שתינו גרנולה תוצרת הבית עם פירות טריים ויוגורט.
הלן לא הפסיקה לדבר אפילו כשאכלנו, מתארת לי איך היא נהנתה אתמול בערב "כבר מזמן לא ביליתי ככה" חייכה מאוזן לאוזן "כשראיתי אתכן במקלחת התביישתי אבל אחר כך תפסתי אומץ ואני לא מצטערת" המשיכה "אסור להתבייש, מי שלא מנסה לא מצליחה!" כאילו רמזה לי לפני שהשתתקה.
ישבנו בשקט, מצד אחד שומעים בין שיר לשיר את דיווחי גלגל"צ המלחיצים מהרמקולים שעל הקיר, פקק ארוך בגלל תאונה בכביש 6 דרומה ועומס בכיוון השני בגלל סקרנים, ומצד שני המיית הגלים המרגיעה, הלן הסתכלה בי במבט חוקר ופתאום הרגשתי את כף רגלה היחפה מטיילת ועולה בין רגליי, נלחצת אל ערוותי ומעסה בעדינות עם האצבעות בדיוק בנקודה הנכונה, "לא צלצלת סתם, נכון?"
ברגע הראשון הייתי המומה, לא חשבתי שרואים עלי, אבל אחר כך התעשתי, "כן" מלמלתי והסמקתי כולי "לא סתם"
"זה בגלל דין, גם את רוצה" חייכה אלי, לא שואלת, אומרת.
"כן, זה בגלל דין" הסמקתי עוד קצת, משפילה עיניים ופתאום מצאתי את עצמי מספרת לה על העבודה שלי, על המצגת שנתקעה ואני חייבת להשלים, "אני צריכה איזה זיון טוב, מישהו שיתקע בי את המשחולת שלו ויפתח לי את הסתימה" ניסיתי לחייך בלי הצלחה, משפילה עוד יותר עיניים במבוכה, כאילו מחפשת משהו שאיבדתי ברצפה וכמעט בוכה.
"נו, אז מה הבעיה?" הפתיעה אותי "בשביל מה יש חברות?" המשיכה כאילו אין ברור מזה, "את חברה שלי, נכון?"