איתי הבמאי עמד מול הבמה וצרח כאחוז דיבוק על אשרת השחקנית הראשית ועל דליה, שחקנית המשנה שלה. ההצגה הייתה אמורה לעלות לבימות למחרת והיה נדמה לו כי עומדות מולו שתי נשים שנמצאות בתחילת דרכן כשחקניות ולא שתי נשים שנמצאות שנים במשחק.
"אני לא מבין מה כל כך קשה לשחק תפקיד של שתי נערות ליווי, כמה קשה זה כבר יכול להיות? תדמיינו שאתן מזדיינות עם הבעלים שלכן ולא עם לקוח מזדמן, ותעשו לי טובה, אל תשדרו תחושות כאילו אתן חוות אונס!!!!!"
איתי יצא מהאולם נסער ולחוץ ונכנס למשרד שלו בטריקת דלת. כמה דקות לאחר מכן הייתה נקישה בדלת ונכנס יוחאי העוזר במאי. הוא התיישב מול איתי בדממה וחיכה. לאחר דממה שנמשכה כנצח פתח יוחאי את פיו והתחיל להוכיח את איתי על הגישה הבלתי נסבלת שלו כלפי הבנות.
"בוא, אני רוצה לספר לך משהו על נערות ליווי" אמר יוחאי. "נערות ליווי הן בנות איכותיות מאד אשר מקבלות לקוחות ספציפיים וקבועים אליהן. אתה מציג אותן בהצגה כבחורות שעובדות בזנות ברחוב ומקבלות כל אחד, דבר שתלוש לגמרי מהמציאות".
במשך כשעה ארוכה הסביר יוחאי לאיתי כמו נערות ליווי בחיפה הרבה פעמים יוצאות עם הלקוחות שלהם גם לאירועים כבנות זוג שלהם לאותו אירוע, מנהלות איתם שיחות עומק, הלקוחות משוויצים בהן ונהנים מנוכחותן ולא רק במיטה אלא גם מחוצה לה.
איתי לא הבין מאיפה יוחאי בקיא כל כך בהבדלים בין זונות לנערות ליווי ויוחאי ענה לו בפשטות שהוא נפגש כמה פעמים בחייו עם זונות וגם עם נערות ליווי. ויחי ההבדל הקטן……
לאחר שאיתי נרגע הוא יצא חזרה לאולם והתנצל מעומק ליבו בפני הבנות שצרח עליהן מוקדם יותר.
למחרת, כאשר ההצגה עלתה בפני קהל, המשחק של אשרת ודליה כנערות ליווי היה כל כך אמתי ואותנטי שהיו כמה וכמה גברים בקהל שנעו בכיסאותיהם מצד לצד בחוסר נוחות קלה, כנראה גם הם נמנים בין אותם אנשים אשר נהנים משירותים איכותיים ומספקים של נערות ליווי בתל אביב . מעניין כמה מהם ביקרו את אותן בנות אחרי ההצגה המוצלחת.